מתח וסטרס: מה קורה לגוף כשהעומס לא נגמר?

מה הגוף עושה בזמן סטרס?

קל לקרוא לסטרס 'המחלה של העולם המודרני', אבל סטרס אינו מחלה בפני עצמה. זו תגובה גופנית ורגשית לאתגר. כשהמוח מזהה דרישה או איום, הדופק והנשימה יכולים לעלות, השרירים מתכווצים, והגוף מתפנה להתמודד עם מה שקורה עכשיו. לזמן קצר זו מערכת שימושית מאוד.

לפעמים יום העבודה נגמר והגוף עדיין דרוך. שינה קלה, כאבי ראש, צוואר תפוס, בטן לא רגועה או חוסר סבלנות יכולים להתלוות לעומס מתמשך. כדאי לשים לב מתי הם מופיעים ואיך הם משתנים בתקופות רגועות יותר. תסמינים חדשים או מתמשכים צריך לבדוק גם רפואית.

למה לא תמיד מספיק לקחת יום חופש?

כי עומס אינו רק מספר המשימות ביומן. לפעמים הוא גם ההרגל להיות זמינים כל הזמן, לבדוק שוב את הטלפון, או להרגיש אשמים כשנחים. יום חופש יכול לעזור, אבל אם חוזרים בדיוק לאותו קצב ולאותה דריכות, הגוף לא תמיד מקבל הזדמנות אמיתית להתאושש.

איך הרפואה הסינית מסתכלת על מתח?

ברפואה הסינית משתמשים לעיתים במושג 'תקיעות של צ׳י הכבד' כדי לתאר דפוס שבו מתח, תחושת כיווץ, שינויים בעיכול או כאב שמחמיר בתקופות עמוסות מופיעים יחד. זהו שם של דפוס מסורתי, לא אבחנה של מחלת כבד בבדיקות דם.

אצל אחד המתח מופיע בשינה שבורה, אצל אחר בכאבי ראש, ואצל מישהו אחר דווקא אחרי האוכל. בתשאול אני בודק מתי זה התחיל, מה מחמיר ומה מקל. לפי התשובות אני בוחר את נקודות הדיקור ואת שאר הטיפול.

איך הטיפול ברפואה הסינית יכול לעזור?

אפשר לשלב דיקור עדין, שיאצו או עבודת חום באונטסו, בהתאם למצב ולמה שנעים למטופל. אני מחפש הקלה במקומות שבהם המתח מורגש: בכתפיים, בשינה או בתחושת הדריכות. בין הפגישות ננסה גם לשנות הרגל שמכביד, למשל עבודה מול הטלפון עד הרגע שנכנסים למיטה.

יש מחקרים מעודדים על דיקור להקלה בתסמיני חרדה, אם כי איכות הראיות עדיין מוגבלת. במהלך הטיפולים אני שואל איך השינה, האם הגוף פחות מכווץ ואיך עובר היום. כשיש צורך משלבים גם טיפול פסיכולוגי או רפואי, ובודקים מה אפשר לשנות בעומס בבית ובעבודה.

מקרה מהקליניקה

מטופלת בת שישים וקצת הגיעה לקליניקה אחרי אירוע מאתגר שעברה בחו״ל. היא הרגישה שקשה לה לנשום, כאילו בית החזה ופלג הגוף העליון סגורים. החוויה נשארה איתה גם אחרי שחזרה הביתה, והיא לא הייתה מוכנה לטוס שוב. אפילו המחשבה על לשבת בתוך מטוס הייתה קשה לה.

שילבנו דיקור ועבודה במגע. עם הזמן היא התחילה להרגיש רגועה יותר. בהמשך עלתה שוב האפשרות לטוס, והיא הצליחה לחשוב על עצמה בתוך מטוס. בסופו של דבר היא אכן טסה וסיפרה שהרגישה טוב יותר. בתחילת הטיפולים היא עוד לא הייתה מוכנה לשקול את זה.

מה אפשר לעשות ביום־יום?

נסו לפנות עשר דקות להליכה אחרי העבודה, לאכול ארוחה בלי הטלפון ליד הצלחת, או לעצור לכמה נשימות איטיות לפני שנכנסים הביתה. בחרו דבר אחד שמתאים ליום שלכם. אם הוא עוזר, נסו לחזור עליו גם מחר.

אם השינה נפגעה, שעת קימה קבועה ופחות אור ומסכים בערב עשויים לעזור. אם הכתפיים נשארות מורמות כל היום, קומו לכמה תנועות קצרות בין משימות. כדאי גם לבדוק מה אפשר להוריד מרשימת המטלות, ואיפה אפשר לבקש עזרה בבית או בעבודה.

מתי כדאי לשלב עזרה נוספת?

כשהמתח נמשך שבועות, פוגע בעבודה או בבית, מלווה בהתקפי חרדה, בדיכאון, או גורם לשינה ולתיאבון להשתנות באופן משמעותי, כדאי לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בבריאות הנפש. כאב חזה, קוצר נשימה או סימפטום גופני חריג דורשים בדיקה רפואית, ולא נכון להניח שהם 'רק סטרס'.

לקריאה נוספת

• Stress, NCCIH (NIH)
• Anxiety and Complementary Health Approaches, NCCIH (NIH)
• Caring for Your Mental Health, NIMH (NIH)

הטיפולים שקשורים למאמר